ישראל משקיעה בגיל הרך פחות מכל מדינה מערבית אחרת. ההוצאה הציבורית הממוצעת בישראל על מסגרות לתינוקות ופעוטות עד גיל 3 נמוכה בכ-75% מהממוצע במדינות ה-OECD ועומדת על רבע מההשקעה לילד בבריטניה, 5% מההשקעה בגרמניה ו-2% מההשקעה בצרפת.

את תוצאות ההזנחה המתמשכת של מערך החינוך והטיפול בגיל הרך חווים ילדינו מדי יום, כאשר הם נאלצים לשהות במסגרות שמצבן רחוק מלהיות תקין.

בין הביטויים החמורים ביותר לכך ניתן למנות מספר מטפלות נמוך מדי ביחס לילדים, צוות הסובל מהכשרה ומתנאי העסקה לקויים, מחסור הולך וגובר באנשי צוות והיעדר כמעט מוחלט של פיקוח מצד המדינה על הנעשה בתחום.   כוח האדם המועסק במסגרות החינוך לפעוטות סובל מתנאי עבודה קשים במיוחד הכרוכים בשכר נמוך מאוד ובלתי מתגמל, היעדר אופק מקצועי וקושי בהגדרת הפרופסיה. בשל כך נשים וגברים נמנעים מלפנות לעבודה זו, ואילו אנשי הצוות הקיימים – ובעיקר הטובים מביניהם –  אינם מתמידים בעבודתם ופורשים מהתחום. 

תוצאותיה של הפקרה  רבת-שנים זו יחזרו אלינו כבומרנג.

הגיל הרך הוא הגיל הקריטי ביותר להתפתחות הילד מבחינה רגשית, חברתית, שפתית וקוגניטיבית. הזנחה בגיל הרך היא בכיה לדורות. כפי שנכתב בדו"ח מבקר המדינה (2015): "מה שניתן למנוע בתחילת הדרך, או לתקן בקלות יחסית בגיל צעיר, הופך למשימה בלתי אפשרית בהמשך".

גם ברמה הלאומית, ההשקעה בגיל הרך חשובה ביותר, שכן היא אמצעי לצמצום פערים ואי-שוויון ולהבטחת  נקודת פתיחה טובה לכולם. מומחים בבנק העולמי מעריכים כי כל דולר שמושקע בגיל הרך, צפוי להניב תשואה של 6–17 דולר בעתיד.

על כן חובתנו לעשות מהפך – ומהר

בבחירות הקרובות מתחייבים לגיל הרך!

אנו קוראות לכל ראשי הסיעות המתמודדות בבחירות לכנסת ה-25, ולחבריהן, לכלול את שיקום מערך החינוך והטיפול לגיל הרך במצעיהם, לפעול להרחבת ולשיפור המסגרות לתינוקות ולפעוטות  ולהצהיר על התחייבותם לנושא באמצעות החתימה על האמנה – "מתחייבים לגיל הרך"